בגלל המלחמה: הכלכלה התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון, התוצר לנפש ירד ב-4.5%
נתוני הלמ"ס מצביעים על התכווצות של 3.3% בתוצר ברבעון הראשון של 2026 בחישוב שנתי, בעקבות מבצע שאגת הארי; בחישוב רבעוני ירד התוצר ב-0.8%, והתוצר לנפש התכווץ ב-4.5% בחישוב שנתי; לצד הירידה בפעילות, נרשמה עלייה של 12.6% בהשקעות בנכסים קבועים, ובהשקעות בענפי ההייטק נרשמה עלייה של 61.6%
הכלכלה הישראלית התכווצה ברבעון הראשון של 2026, בעקבות מבצע שאגת הארי, כך עולה מנתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום (א'). לפי הנתונים, התוצר המקומי הגולמי ירד בשלושת החודשים הראשונים של השנה ב-3.3% בחישוב שנתי - כלומר בהנחה שהפעילות ברבעון הראשון הייתה נמשכת לאורך כל השנה. בחישוב רבעוני, הירידה בתוצר הסתכמה ב-0.8%.
הירידה בתוצר לנפש הייתה חדה יותר: 4.5% בחישוב שנתי ו-1.1% בחישוב רבעוני. הירידה בתוצר לנפש משקפת באופן את נאמן יותר את השינוי בפעילות הכלכלית ביחס לאוכלוסייה, כיוון שהיא לוקחת בחשבון גם את הצמיחה באוכלוסייה. משמעות הנתון היא שהתוצר לנפש בישראל נמצא בקיפאון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בסוף 2023. הנתון הנוכחי מוחק את העלייה שנרשמה בסוף 2025, אז חזר התוצר לנפש לרמה גבוהה מזו שנרשמה לפני המלחמה.
עם זאת, בתוך נתוני ההתכווצות נרשמו גם כמה נקודות חיוביות. הירידה שנרשמה בעקבות שאגת הארי נמוכה מזו שנרשמה בעקבות מבצע עם כלביא, אז התכווץ התוצר ב-4.3%, אף שהמבצע היה קצר בהרבה. בנוסף, בעוד שבעם כלביא נרשמה ירידה חדה במיוחד בתמ"ג העסקי, ברבעון הנוכחי התכווץ התוצר העסקי ב-3.1% בחישוב שנתי - ירידה מתונה יותר מהירידה בתוצר הכללי.
גם ההשקעות בנכסים קבועים רשמו שינוי כיוון. בעוד שבמבצע עם כלביא נרשמה ירידה בהשקעות, ברבעון הראשון של 2026 נרשמה בהן עלייה של 12.6% בחישוב שנתי. ההשקעות בענפי ה-ICT, כלומר בענפי ההייטק, עלו בשיעור דרמטי של 61.6% בחישוב שנתי וב-12.7% בחישוב רבעוני. ההשקעות במוצרי קניין רוחני עלו ב-18% בחישוב שנתי. מנגד, ההשקעה בבנייה ירדה ב-14% בחישוב שנתי.
בהוצאה לצריכה פרטית נרשמה ירידה של 4.7%, בדומה לנתון שנרשם במבצע עם כלביא. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-5.8%. בתוך כך, הצריכה השוטפת לנפש, הכוללת הוצאות על מזון, דיור ודלק, ירדה ב-10.1%. צריכה שוטפת מייצגת הוצאות על מזון, דיור, דלק, וכדומה. לעומת זאת, בהוצאה על מוצרים בני קיימא למחצה, כמו הלבשה והנעלה וטקסטיל לבית, נרשמה עלייה של 4.2% בחישוב שנתי. בהוצאה לנפש על מוצרים בני קיימא, כמו מקררים ומכונות כביסה, נרשמה עלייה של 33.1%. ייתכן שהנתון קשור לכך שמחירי מוצרים מיובאים ירדו או לפחות לא התייקרו, ולכן משקי הבית הגדילו רכישות של מוצרים מיובאים ביחס למוצרים מקומיים, שבהם נרשמו עליות מחירים.
מגמה זו באה לידי ביטוי גם בנתוני הייבוא. יבוא הסחורות והשירותים, ללא יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים, עלה ברבעון הראשון ב-33.1% בחישוב שנתי.
על רקע השקל החזק, גם נתוני הייצוא מציגים תמונה מעורבת. סך יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-3.7% בחישוב שנתי. עם זאת, הירידה הושפעה מירידה בייצוא היהלומים ובייצוא חברות ההזנק. בנטרול שני רכיבים אלה, הייצוא עלה ב-5.6%. בייצוא השירותים ללא הייטק נרשמה ירידה של 1% בחישוב שנתי. כאשר כוללים את ההייטק, הירידה ביצוא השירותים מגיעה ל-13.2%. גם ביצוא הסחורות נרשמה שונות דומה: ללא יהלומים, היצוא עלה ב-16.1% ובחישוב כולל יהלומים, העלייה הסתכמה ב-13.6%.
